וסטיבולודיניה – כאב במבוא הנרתיק
בעוד שיחסי מין, הם לרוב מהנים ומהווים חלק חשוב במערכת היחסים האינטימית בין בני זוג, ישנן נשים רבות שחוות אותם באופן שונה לגמרי.
וסטיבולודיניה, אשר היתה ידועה עד לא מזמן כוסטיבוליטיס או דלקת במבוא הערייה, הינה סינדרום של כאב, במבוא הנרתיק. כיום ידוע, שוסטיבולודיניה, אינה מערבת תהליך דלקתי, ומכאן השינוי בשמה (מוסטיבוליטיס – דלקת במבוא העריה, לוסטיבולודיניה – כאב במבוא הנרתיק).
הגדרת הסינדרום הינה, כאב בזמן קיום יחסי מין בעת חדירה לנרתיק, החדרת אצבע או טמפון, כאב הנמש לפרק זמן העולה על שלושה חודשים, ואשר אין הסבר או ממצא רפואי אחר אשר יכול להסביר את הווצרות הכאב. במקרים קשים הכאב יהיה קבוע באזור מבוא הנרתיק.
שכיחות התסמונת הינה גבוהה, ובדומה למחלות נשים אחרות, בעלות אופי דומה כמו אנדומטריוזיס, עומד אחוז הנשים הסובלות מתסמיני הסנדרום על כ-16%!
איזור הוסטיבול, הינו טבעת דקה, ברוחב מספר מילימטרים, המקיפה את פתח הנרתיק. אישה הסובלת מוסטיבולודיניה, תחווה כאב בנקודה אחת או יותר, לאורך טבעת זו.
אבחון הסינדרום
נעשה ע"י רופא/ה המומחים לבעיה, באופן הבא:
· סיפור קליני אופייני, אותו מתארת האישה
· בדיקת רגישות במגע, בנקודות על גבי טבעת מבוא הנרתיק ושלילת כאב ברקמה קרובה אחרת
· שלילת מקור אחר לתסמיני הכאב, כגון דלקת נרתיקית, פצע או כל אבחנה הנראית לעין
* אילוסטרצית איזור הוסטיבול (vestibule), והנקודות הנבדקות לאורך טבעת זו
האם אני סובלת מוסטיבולודיניה?
כאמור, אבחנה ניתנת רק ע"י בדיקת רופא/ה מומחית לנושא, אולם בשל האיבחון המאוחר ממנו סובלות נשים כה רבות (שנים רבות מתלונה ראשונה), רצוי שתעני לעצמך על השאלות הבאות:
- האם אני סובלת מכאב בזמן חדירה?
- האם הכאב אותו אני חווה, ממוקם בפתח הנרתיק (בשונה מכאב בעומק)?
- האם מופיע כאב/אודם/נפיחות בפתח הנרתיק, לאחר מגע מיני?
- האם אני מתקשה להכניס טמפון?
- האם אני חווה כאב בלבישת בגד צמוד?
- האם אני חווה כאב בעת רכיבה על אופניים?
אם התשובה על אחת השאלות היא 'כן' – יתכן וגם את סובלת מוסטיבולודיניה.
וסטיבולודיניה ראשונית ווסטיבולודיניה שניונית
נשים רבות הסובלות מוסטיבולודיניה, מספרות על חיי מין תקינים עד אשר התחיל להופיע הכאב. במקרה זה מדובר בוסטיבולודיניה שניונית – אישה בריאה אשר פיתחה את התסמינים.
בשונה מהקודמת, ישנה גם וסטיבולודיניה ראשונית, ונשים הסובלות ממנה, מדווחות על כאב שהופיע עוד בתקופת הנערות ועם המגע המיני הראשון.
תיאוריות להיווצרות הסינדרום
דר' אנדרו גולדשטיין, הגדיר ארבע קבוצות שונות של ווסטיבולודיניה:
1. ריבוי תאי עצב בוסטיבול – מצב מולד.
2. התפתחות של ריבוי תאי עצב – היווצרות ריכוז גדול של קצות עצבים, אשר לא היו שם בעבר
3. שימוש בגלולות למניעת הריון ואמצעים הורמונליים אחרים
4. נטייה לכיווץ יתר
שלושת הראשונים מתאפיינים לרוב בכאב לאורך כל טבעת הוסטיבול, בעוד שהנטייה לכיווץ יתר משפיעה בעיקר על חלקו התחתון של מבוא העריה, זה הפונה לכיוון פי הטבעת.
בואי נדבר סינית
כמטפל ברפואה סינית, העוסק בטיפול בבעיות נשים בלבד, נושא הכאב הוא נושא מרכזי בעשייה הטיפולית. במסגרת זאת, וסטיבולודיניה, וולבודיניה, וגיניזמוס, אנדומטריוזיס ובעיות נוספות אחרות, הינן מאוד נפוצות וניסיון רב נלמד על שיטות הטיפול והגישה הטיפולית בנשים אלו.
מנסיוני בשנים האחרונות, בהן אני מטפל בבעיה לא פשוטה זו, אני נוכח לראות כי ישנן נשים לא מעטות, אשר סובלות מיותר מסינדרום אחד, כגון וסטיבולודיניה כאשר ישנה אבחנה של אנדומטריוזיס בנוסף.
עובדה זו אינה מפתיעה אותי, מאחר וישנם קווים רבים משיקים, לאופן בו ניגשים לאבחן את שלל המחלות הללו, בראיה הסינית.
הראיה הסינית מדברת על מספר אלמנטים שיש לבחון, כבר בזמן גיבוש האסטרטגיה הטיפולית:
1. 'איכות' הדם – האם האישה מתארת תופעות כמו נשירת שיער חמורה, ציפורניים חלשות, יובש נרתיקי גם כאשר מגיעה לעוררות מינית (יש להבדיל מצב זה מיובש הנגרם בשל חוסר עוררות כתוצאה מפחד ממגע מיני).
2. תנועה של דם – חוסר בתנועה נאותה, מייצר מצב של סטגנציה/עמדון של דם, השקול בעיניים הסיניות למנגנון היווצרות כאב נקודתי.
3. גלולות/תכשירים הורמונליים למניעת הריון – כל אלה שקולים לגורם המייצר סטגנציה (על רקע 'קור'), ואשר מהווה טריגר, או לכל הפחות זרז, לפגיעה בתנועת הדם שתוארה קודם.
* חשוב לציין, כי אין בדברים המלצה להפסיק שימוש בגלולות למניעת הריון. הנושא צריך להשקל בכובד ראש, לצד פרמטרים נוספים כגון: גיל המטופלת, מצבה המשפחתי, התוויה רפואית לגלולות (מחייב היוועצות ברופא) ועוד.
4. כיווץ יתר – נטייה זו מאופיינת היטב ע"י הראייה הסינית, ומכוונת לטיפול אשר מטרתו להחליש את הנטייה לכיווץ. אגב, נשים אלו מתאפיינות לרוב בנטייה לכיווץ והקשחה לא רק של איזור הנרתיק, אלא איזורים אחרים בגופן, כגון שרירי הלסת (חריקת שיניים ונעילת לסתות בשינה) ותפיסות שרירי השכמות.
כתהליך ריפוי המשתייך לאסכולת טיפול הוליסטי, האבחנה מתגבשת בעקבות תשאול רחב ומקיף, הכולל את כלל האספקטים של חייה של האישה, ואינו מצטמצם בגיבוש אסטרטגיה טיפולית הנשענת על סימפטומי הווסטיבולודיניה בלבד. מאוד נפוץ המצאות מרכיב נפשי/רגשי אשר יש לקחתו בחשבון בעת גיבוש האסטרטגיה הטיפולית. אגב כך, חשוב מאוד לציין, כי הטיפול באישה ספציפית, הסובלת מתסמיני וסטיבולודיניה, עשוי להיות שונה לגמרי מהטיפול באישה אחרת, הסובלת מאותם תסמינים בדיוק – וזאת בשל ההסתכלות ההוליסטית על האישה כמכלול ועל התסמינים, כהתבטאות של מגוון רחב מאוד של סיבות. זה אולי ההבדל הגדול ביותר בין נקודת המוצא של הרפואה הסינית ובין הגישה הרפואית הקונבנציונלית.
החדשות הטובות הן, כי הטיפול המשולב, על אף שמצריך אורך רוח, הן מהמטופלת והן מהמטפל, מניב לרוב תוצאות טובות.