זה נושא חם. מדובר המון לאחרונה.
בכנס העולמי ב2022 זו היתה ההרצאה שעשתה הכי הרבה אדוות, ושכולם דיברו עליה, אבל עוד לפני הכנס המצוין הזה, כבר התחיל שיח ער על התופעה.
עד כמה מהמקרים המטופלים כ'אנדומטריוזיס' הם בכלל 'כאב ממקור מרכזי'…
כאב שמתחיל ככאב אנדומטריוזיס שמקורו מרקמה פגועה, יכול להפוך אחרי שנים לכאב ממקור מרכזי שמקורו במערכת העצבים המרכזית
השיח הזה נגע ונוגע בכמה נקודות מרכזיות וב'עצבים חשופים', גם של המערכת הרפואית אבל לא פחות, בעצבים החשופם של הנשים הסובלות מכאב – כאב אמיתי ולא מדומיין. זה כאב שלפעמים 'רק' משבש את שגרת החיים ומונע אורח חיים נורמלי, לפעמים הוא כאב כל כך קשה שגורר אחריו נכות משמעותית, אבל (כמעט) תמיד הוא כאב שמעורר תהיות גם בקרב המטופלות ולא פעם בקרב הרופאים המטפלים – 'האם בכלל ישנה מחלה פעילה או לא'.
נקודה חשובה שצריך להסביר היא שחשוב להבדיל בין שני סוגים של 'כאב', כאב ממקור פריפרי וכאב ממקור מרכזי.
הכאב ממקור פריפרי הוא כזה שמקורו באיבר או רקמה חולה, ואשר שולחת תשדורות כאב אל המח. פצע, דלקת, שינויים פתולוגיים ברקמה (כמו גידול וכד') ונגעים על גבי רקמות יכולים לשלוח תשדורות של כאב שנקלטות במח ומאותתות על כאב.
הכאב ממקור מרכזי הוא אחר. זה כאב שהמקור שלא אינו מרקמה פגוע שמאותת למח, אלא כאב ש'נצרב' במערכת העצבים המרכזית, והוא מתעורר מסיבות רבות ושונות. בסוג כזה של כאב אין איך לטפל ניתוחית – כי אין רקמה חולה. חשוב להדגיש ככאב שמתחיל ככאב אנדו מרקמה פגועה, יכול להפוך אחרי שנים לכאב ממקור מרכזי שמקורו במערכת העצבים המרכזית.
התהיות בקרב המטופלות
"מה עושים כשחלק מהאנשים ואפילו הקרובים ביותר אליך, לא מאמינים לך?.."
עבורי כמטפל, אחת התגובות הקשות שנשמעות ממטופלות אחרי בירור רפואי, היא 'אני שמחה שמצאו נגעים'.. מי שמח שמוצאים אצלו מחלה?
כבר נכתב ודובר הכל על תחושת הביטול שחוות חולות (גם חולים אבל בעיקר חולות) עם 'מחלות שקופות', אז לא ארחיב כאן, אבל אחרי שנים – ולפעמים שנים רבות של תת-אבחון, אפשר להבין את תחושת ההקלה, כאשר מישהו שם את האצבע על הבעיה, עם כמה שזה מצערת העובדה ש'יש לך מחלה כרונית'.
אבל מה עושים כשאף אחד לא רואה כלום?
מה עושים כשחלק מהאנשים ואפילו הקרובים ביותר אליך, לא מאמינים לך? ואת סובלת. לפעמים סובלת וכועסת, לפעמים סובלת ועצובה.. וגם לפעמים סובלת ומבולבלת – אולי באמת משהו לא בסדר אצלי בראש…
אז זהו שלא. הכל בסדר אצלן בראש, למעט העובדה שאולי הן סובלות מכאב ממקור מרכזי, וגם אם יבדקו שוב ושוב, וגם אם יבוצע ניתוח לאפרוסקופי, אצל נשים אלו לא ימצאו נגעים – כי הרקמה בריאה.
תהיות בקרב הרופאים
גם בקרב הקהילה הרפואית ישנו דיון ער לגבי 'עד כמה נפוץ הכאב ממקור מרכזי' ו'עד כמה נשים שמאובחנות עם אנדומטריוזיס, בכלל סובלות מכאב ממקור מרכזי'.
בכנס הראשון לאנדומטריוזיס של 'החברה לאנדוסקופיה', שהתקיים החודש (ספטמבר 2025), עלה הנושא הזה בשתי הרצאות שונות, ע"י שני רופאים שונים (לא אציין את שמם כי לא ביקשתי את רשותם). שניהם טענו שנושא הכאב ממקור מרכזי אינו מטופל כראוי ושחולות עם כאב ממקור מרכזי מופנות לעיתים קרובות לטיפול שאינו מתאים לבעיה ממנה הן סובלות.
"חולות עם כאב ממקור מרכזי מופנות לעיתים קרובות לטיפול שאינו מתאים לבעיה ממנה הן סובלות"
נקודה מעניינת וסופר חשובה בעיניי, אשר הועלתה בכנס, היא שכאב ממקור מרכזי יכול להתפתח אחרי פגיעה קודמת של רקמה (גם אנדומטריוזיס שישנו ברקע) או 'פגיעה' רגשית / חוויית חיים מאתגרת רגשית, אשר אחריהן 'נצרבת' במערכת העצבים תחושת כאב כרונית, ואשר גם אחרי שהרקמה מחלימה – תחושת הכאב נותרת שם, וממשיכה לאתגר את האישה הסובלת.
אז מה הפתרונות העומדים בפני נשים עם חשד לכאב כרוני ממקור מרכזי?
דיסקליימר כבר בתחילת הפסקה הזו: אני לא רופא וודאי שלא מכיר את כל הפתרונות הקיימים לנשים עם כאב כרוני וכאב אגן כרוני בפרט.
לפני שאכתוב מעט על מה הכלים בהם אני עושה שימוש במקרים האלה ושעובדים יפה עבורי, אני רוצה להזכיר מספר עקרונות שחשוב לדעת, וזו הזדמהות מצויינת להודות לדר' אפרת שוראקי שחשפה אותי לעולם הזה – מצידו הרפואי, לפני שנים.
העיקרון הראשון החשוב הוא 'את אישה בריאה – והגוף שלך אינו חולה' ונדרש תהליך קוגניטיבי למידתי, כדי שתדעי שהגוף שלך יכול להרגיש אחרת.
- העיקרון של 'לא רואים אנדומטריוזיס אבל זה בטוח אנדומטריוזיס' מעצים לפעמים את התסמינים ממקור מרכזי ומהווה גורם שמחמיר את תחושת הכאב. אם קיבלת אבחנה שהמקור לכאב הוא המח – הקפידי לומר לעצמך 'הגוף שלי בריא'.
- שינה טובה, בשעות הנכונות, אחרי יצירת 'שקט' בסביבה ובתוך הראש, הם חשובים מאוד לתהליכי ריפוי בזמן השינה.
- תזונה נכונה וטובה חשובה ביותר, לכל אדם, אבל למי שסובלת מבעיה כרונית פי כמה וכמה.
- תנועה! תנועה רכה לכל איזור האגן ובכלל – לאמץ טכניקה של תנועה והנעה של דם ולמנוע סטגנציה/תקיעות.
- לזמן אליך אנשים עם 'השפעה טובה' או 'שמרימים אותך' ולא מבקרים/מדכדכים, זה priceless.
אז מה לרפואה הטבעית יש להציע?
"בשונה ממקרים של אנדומטריוזיס (נגעים פריפריים), בהם אני שם דגש על שתי מערכות אחרות חשובות והרבה עבודה מקומית, הכאב ממקור מרכזי / כאב נוירופלאסטי / כאב נוסיפלאסטי לוקח אותי לנבכי המערכת הסינית Shao Yin"
בעצם לתרגם את כל הסעיפים שהזכרתי למעלה, לעקרונות הסיניים – התאמה של כל אחד מהאלמטים האלה ל'מערכת סינית' ותמוך בשינוי שמגיע מתוך המאמץ וההתכוונות של האישה עצמה.
ביחד עם אלה, ועל מנת להיות יותר קונקרטי, אציין מערכת אחת שהיא במרכז העניין במקרים של כאב ממקור מרכזי – מערכת הSHAO YIN.
בשונה ממקרים של אנדומטריוזיס (נגעים פריפריים), בהם אני שם דגש על שתי מערכות אחרות חשובות והרבה עבודה מקומית, הכאב ממקור מרכזי / כאב נוירופלאסטי / כאב נוסיפלאסטי לוקח אותי לנבכי המערכת הסינית הזו, אשר נמצאת בעומק הפילוסופיה הסינית ומהווה את השכבה הכי עמוקה מבין 6 השכבות איתם אנחנו עובדים, שכבה המערכת לב וכליות (כמו ביהדות, ישנו קשר הדוק בין לב לכליות גם בראייה הסינית).
תהליך הדיקור שבתחילה בונה 'תשתית' למערכת הזו, ואחכ ממש מפעיל אותה, נותן תוצאות מרשימות מאוד בתהליך הטיפולי.
לא פעם ניתן לשלב תמיכה ע"י צמחי מרפא שמכוונים לאותה המערכת, ושעוזרים לקדם את הטיפול.
בשורה התחתונה, בעולם הרפואה המשלימה, לא ממש משנה האם הבעיה נובעת ממקור פריפרי או ממערכת העצבים המרכזית!
שניהם ברי טיפול. השוני הוא בבחירת האסטרטגיה הטיפולית ובמיקוד במקור הכאב ולאו דווקא בחלק האנטומי (הגופני) בו הוא מתבטא.
בברכת בריאות טובה ושלמה