בתאריך ה-06 למרץ, 2021 נפתח הקונגרס העולמי לאנדומטריוזיס.
אירוע זה נחשב לאירוע הגדול והחשוב ביותר בעולם הרפואי, בכל הקשור לחקר המחלה, פיתוחים וחידושים בתחום ובהבנה ההולכת ומתגבשת של מנגנוני המחלה.
בכנס זה לוקחים חלק מיטב המומחים העולמיים, ונסקרים במסגרתו כמעט כל האספקטים השונים הקשורים לחקר מחלת האנדומטריוזיס והאדנומיוזיס. את קהילת אנדו ישראל ייצג בכבוד יוצא דופן, דר' יובל קאופמן (לינק לאתר), אשר נבחר להציג את ה-Key Note הראשון בכנס, על THE USE OF CANNABINOIDS IN ENDOMETRIOSIS
במקור, הכנס היה אמור להתקיים במאי 2020, בשנגחאי, וכבר הייתי מצוייד בכרטיסים לארוע, כרטיסי טיסה, הזמנת מלון ותכנית לטיול קצר אחריו. אבל, לקורונה היו תכניות משלה, והכנס נדחה… הועתק לדובאי… ושוב נדחה… עד שבסופו של דבר נולד מחדש במתכונת וירטואלית.
נושא ראשון אותו החלטתי לסכם הינו נושא בו אני עוסק באינטנסיביות בשנה האחרונה – אנדומטריוזיס, פוריות ושימור פריון.
כבר כתבתי לא מעט על הדילמה שבין פניה לניתוח תחילה ואח"כ טיפולי פריון או להיפך, ניתן לקרא בלינק זה… אולם ההרצאה הבאה שופכת אור על פוריות האישה כתלות בגיל ומכניסה פנימה אלמנטים התלויים במחלה. בעיני, הרצאה חשובה ביותר.
להלן הרצאתה המצויינת של דר' לאורה בנגליה (Dr. Laura Benaglia) מאיטליה, בנושא FERTILITY AND PRESERVATION
מידע כללי אודות סיכויי לידת תינוק, בהתאם לכמות ביציות שנשאבו
בטבלה זו מוצגים נתונים אודות סיכויי השגת 'לידת חי' (אמנם זה ביטוי קשה, אולם לא נהוג לדבר על סיכוי להריון, אלא על סיכוי להרות, לקיים את ההריון עד סופו, וללדת תינוק בריא בסופו).
טבלה המתארת את סיכויי ההצלחה בהשגת לידת חי, בסבירות של X%, על פי גיל.
בטבלה זו סימנה המציגה את סיכויי ההצלחה להשיג 'לידת חי בסבירות של כ-75%, בגילאים שמתחת ל-35, בגיל 38 ובגיל 41 – אלה הסימונים הכחולים בעמודות השונות.
כמו כן, סימנה המציגה, באדום, את שורת קו הסטנדרט הנהוג גם בארץ, של לקיים שאיבות של עד 20 ביציות לצרכי שימור פריון, ומה המשמעות עבור האישה ממנה נשאבות הביציות, בהתאם לגילה.
ובכן, אלה הנתונים העולים:
- מתחת לגיל 35, השגת לידת תינוק חי, בסבירות של 75%, מצריכה שאיבה של כ-12 ביציות
- בגיל 38, מספר הביציות הדרושות עולה ל-25.
- ובגיל 41, כבר נדרשות כ-50 ביציות בממוצע….
כל זאת ללא קשר להשפעות מחלת האנדומטריוזיס!!
עד כמה משפיע הניתוח הלאפרוסקופי על סיכויי השגת הריון ולידת תינוק
בשלב זה, הכניסה המציגה את נושא האנדומטריוזיס לתוך התמונה הכללית…
סיכום הנתונים במחקר הבא מציג תמונה לא פחות מעניינת, יש שיראו בה נחמה ויש שיהיו מוטרדות ממנה עוד יותר.
עולה כי הסיכוי להשגת לידת חי, הרבה פחות מושפע מהיסטוריה של ניתוח להסרת אנדומטריומות, ואילו הגורם המכריע הינו גילה של האישה!!
נכתב:
FP (Fertility Preservation) would not be as effective in older women (older than 35 years), regardless of whether they had surgery.
זהו חומר למחשבה, בכל הקשור לדילמה לגבי האם להינתח, מתי להינתח, והאם לחכות עם נושא השימור ל'שלב יותר מאוחר'.
מדדי 'איכות' תהליך שימור הפוריות
המציגה המשיכה וסיפקה נתונים לגבי 'איכות תהליך שימור הפוריות'.
כאן חשוב להבין, תחת Quality FP הוכנסו הנתונים המעידים על תפוקת השחלות בתהליך השאיבה ואיכות הביציות הנשאבות. יחד הושג מדד המתאר את איכות תהליך שימור הפוריות.
בשקף זה ניתן סיווג איכות התהליך של שימור פוריות, בהתאם לפתולוגיה הספציפית של מחלת האנדומטריוזיס:
שימור פוריות איכותי ביותר בDIE ללא ציסטות (1)
התוצאות הכי פחות איכותיות, לאחר ניתוחי הסרה קודמים בשתי השחלות, עם חזרה בשני הצדדים (9)
חשוב לציין כי ציסטות דו צדדיות, ממקמות את התהליך איפשהו באמצע… במקום (5) הלא כ"כ מכובד…
לצורך הבהרת הנתונים:
- ציסטה אנדומטריומה חד צדדית
- ציסטות אנדומטריומה דו-צדדיות
- נגעי אנדומטריוזיס עמוקים (DIE), ללא המצאות אנדומטריומות
- ניתוח להסרת אנדומטריומה חד-צדדית בעבר, ללא חזרה של ציסטה מאוחר יותר
- ניתוח להסרת אנדומטריומות דו-צדדיות בעבר, ללא חזרה של ציסטה מאוחר יותר
- ניתוח להסרת אנדומטריומה חד-צדדית בעבר, עם חזרה של ציסטה מאוחר יותר באותו הצד
- ניתוח להסרת אנדומטריומה חד-צדדית בעבר, עם חזרה של ציסטה מאוחר יותר בצד השני
- ניתוח להסרת אנדומטריומות דו-צדדיות בעבר, עם חזרה של ציסטה בצד אחד מאוחר יותר
- ניתוח להסרת אנדומטריומות דו-צדדיות בעבר, עם חזרה של ציסטות דו צדדיות מאוחר יותר
... כיצד הניתוח, ורקע המחלה משפיע על 'איכות' התהליך
ובכל זאת, כשמדובר באנדו, מה נכון לקחת בחשבון… סיכום
בטבלה זו מוצגים כלל הנתונים:
- איכות התהליך ע"פ מצב המחלה
- מה רמות ההשפעה של הניתוח על איכות התהליך. כיצד ההליך הניתוחי השפיע לרעה על 'איכות השימור'
- מנתונים שנאספו במחקר, מה היה אחוז השימוש בביציות שנשאבו עי הנשים המסווגות ע"פ סוגי המחלה. מסתבר שהצליחו לסווג את כמות השימוש בביציות שנשאבו בהתאם לאופי המחלה… נשים עם ניתוח קודם להסרת אנדומטריומות דו צדדיות אשר חזרו מאוחר יותר, עשו את השימוש הרב ביותר בביציות שנשאבו, ואילו אלה עם הציסטה החד צדדית, הכי פחות השתמשו בביציות שנשאבו.
- סיכום כללי של איכות התהליך בהתחשב בכל הקודמים
האיכותי ביותר בתוצאותיו (סיכוי לעשות שימוש בתהליך השימור עם סבירות ללידת חי), הינו שימור אחרי ציסטה דו צדדית – ללא חזרה (1)
הכי פחות 'איכותי', הינו תהליך בו הוצאה אנדומטריומה שחלתית מצד אחד, והיתה חזרה של ציסטה שחלתית בצד השני (9).
הסבר לתוצאות מבוסס על בדיקת חומרת המחלה לצד הסבירות של שימוש בביציות שנשאבו…
מסתבר שככל שהמחלה קלה יותר, פחות נשים בחרו לעשות שימוש בביציות שנשאבו…
מודל של ה'אלגוריתם' שאומץ ע"י הרופאים גם פה בישראל
בהתאם לכל האמור למעלה, התפתח 'אלגוריתם', המנחה את ההתנהלות הרפואית ואשר מכתיב את תהליך קבלת ההחלטות.
משאיר לכן לעיין בו ולהבין מדוע וכיצד מנחה אתכן הרופא, בכל הקשור לתהליך שימור פריון אצל נשים עם אנדומטריוזיס…. ולהיות ביקורתית כלפי ההחלטות שנלקחות.
סיכום ו-Take Home Message
בשורה התחתונה, שימו לב לכותרת של הגרף הבא. ההמלצה המתבססת על התוצאות היא כי : לא מומלץ לדחות את המחשבה של 'האם את רוצה ילד או לא'.
בוודאי שכל אישה, על פי תפיסתה, תקבל את החלטתה לגבי נושא רגיש ומורכב זה, אולם מומלץ מאד שאותה החלטה תתקבל מוקדם ככל האפשר ותכלול שיקולים המבוססים גם על מידע מחקרי בנוסף לתפיסות אישיות ו"תחושת בטן"