"חוק ה –yin וה – yang הינו סדרו הטבעי של היקום, יסוד כל הדברים, אם כל השינויים, שורש החיים והמוות! בריפוי, יש להבין את שורשו של חוסר האיזון, אשר תמיד כפוף לחוק היין והיאנג…" [Su Wen Chapter 5]
שורש המחזוריות בטבע טמון בחלוקה פילוסופית זו של "האחד הגדול" – Tai Ji לשני כוחות מנוגדים ומשלימים 
(ולא, לגולשים מבינכם, לא אתם המצאתם את הסמל).
כוחות אלו מצויים בכל התופעות ומקיימים את הדינאמיקה בהן על ידי משחק של מינונים ועוצמות של yin ושל yang. משחק זה הוא האחראי על איכות התופעה ולאיך שהיא נתפסת על ידי האדם.
לאלה בינינו שאינם מכירים את המושגים, Yin הינו כל מה שנוטה יותר לכיוון החומרי, הגשמי, מקושר עם טמפרטורה קרה, עם אספקטים כהים יותר וחשוכים יותר – כגון הלילה, החורף וכדומה. האספקט הנשי גם הוא משוייך ל-Yin בעיקר בשל היכולת הנשית להכיל ולמתן – להקנות רוגע. ה-Yang מאידך הוא כל התכונות ההפוכות, הוא מקושר לאור ולחום, לתנועה ולכח. היום משוייך לאספקט זה וגם התכונה הגברית בשל הכח המתפרץ והעוצמה וכן, צריך להודות, חוסר המתינות אשר מצוי בעיקר בקרב המין הגברי.
אני זוכר טיול בכפר קטן בדרום ארגנטינה אליו הגעתי בשעת לילה מאוחרת.
המבנים הקולוניאליים החד-קומתיים היו צבועים באור צהבהב-כתמתם של פנסי הרחוב והעיירה נראתה כמו פנינה אורבאנית אמיתית. המון חום הוקרן מאורם של הבתים והרחובות; חום שגרם לי תחושת התרגשות גדולה ושמחה גדולה, כאילו טענו אותי בהמון אנרגיה וחום.
ההפתעה הגדולה באה ביום שלמחרת, כאשר קמתי לתוך רחובותיה של עיירה מתפוררת ונטולת חן, מתקלפת ואפורה. אני זוכר כיצד חשבתי לעצמי: כיצד ייתכן השינוי העצום הזה בתחושותיי בהבדל של רק מספר שעות..
השינוי הזה היה והינו אפשרי בשל שינוי משמעותי במינונים ובאיכויות ה – yin וה – yang אשר שטפו את הרחובות בשינויי מינונים משמעותיים בין הערב לבין הבוקר.
חום התאורה, השקט השמימי של הערב והצבע שקיבלו קירות המבנים, כל אלו הקרינו חום
ו – yang רב. הקונטרסט של העיירה ה – yin ית , חוסר החיים וה – Qi שנתגלתה באור הטבעי מדגיש את עיקרון ה – Qi Hua, 'ה – Qi המשתנה', אשר מעניק לתופעות את תכונותיהן.
Qi Hua זה הוא העיקרון הבסיסי הבא לידי ביטוי במחזוריות ה – Qi – ללא מחזוריות אין משמעות ל – Qi Hua.
היין והיאנג מעניקים לתופעה את מידות הקור והחום המתאימים לה. החום מרחיב והקור מכווץ, כל אחד בתורו ובמינונו המתאים גורמים לאותה ישות "לנשום", להתאוורר, לנוע.
אלמלא נשימה זו, כל תופעה תגיע לקיצה ותחדל מלהתקיים. המחזוריות היא בבסיס הקיום של התופעות.
היין מבטא את ההתכנסות וההתרכזות, מעין התעצמות הפוטנציאל ודריכתו לקראת הוצאתו מהכוח אל הפועל על ידי היאנג שמגיע בתורו.
פקעות צמחים אשר לא "נחו" מספיק בבטן האדמה בשל תקופת חורף לא מספקת, לא ייפרצו וינצו באביב; שלב צבירת היין שלהם לא הייתה מספקת ולכן, גם אם היאנג יגיע במלוא עוצמתו, לא יהיה לו במה להשתמש כדי להוציאו לפועל.
עיקרון המחזוריות עונה בדיוק על צורך זה ומציג את הסכמה הבאה, המוכרת לכולנו, ומאפשרת אינסופיות.
סכמה זו מסבירה מה קרה לפני ומה יקרה אחרי. ליתר דיוק, היא מסבירה שאין משמעות בדידה לאירוע. הכול הוא תהליך אחד ארוך ומתמשך שאין לו ראשית ולא יהיה לו סוף, גם לאחר סיום קיומה של תופעה מסוימת. כל תופעה היא טיפה אחת קטנה של יין בתוך ים היאנג (או להיפך) וכל אלה, בתוך מחזוריות גדולה יותר.
כך לדוגמא הצמח שעובר את כל שלביו, החל מהפריצה כנבט וכלה בהתייבשות. הצמח הינו רק פרט אחד במחזור גדול יותר של השדה המכיל אותו ואשר עובר לשלב הבא של צבע אחר, סוג אחר של גידול ואיכות כללית אחרת.