בחלקו הראשון של המאמר, תיארתי את המנגנונים המעורבים בפגיעה בפריון אצל חלק מחולות האנדומטריוזיס. לקריאה חוזרת של חלק א' של המאמר, לחצי כאן…
נקודות חשובות בעת הערכת מצב החולה כשעומדים על המדוכה
מעבר לתמונה הקלינית (התסמינים אותם חווה המטופלת) והבדיקות אותן עורך רופא האנדומטריוזיס, הכוללות אולטרסאונד ובדיקה וגינלית, ישנם מספר נקודות חשובות המסייעות לך ולרופא לקבל החלטה טיפולית.
אותן בדיקות ושיקולים רפואיים, עשויים לעזור בקבלת החלטה, האם רצוי לעבור ניתוח לפני טיפולי הפוריות או שדווקא רצוי להתחיל בטיפולי פוריות על מנת להשיג הריון ולהמנע מניתוח.
חשוב לדעת, כי הנוהג המקובל הינו שבמידה ולאישה ישנם סימפטומים של אנדומטריוזיס, מעבר לבעיית הפוריות היא תפנה תחילה אל מומחה האנדו' שלה לצורך הערכת האפשרות של ניתוח. מטרת הניתוח תהיה שיפור תמונת הסימפטומים וכן שיפור הפוריות.
בדיקת ה-AMH - Anti-Müllerian hormone
מדד חשוב בעת הערכת מצבה של האישה, הינו מדד ה-AMH – Anti-Müllerian hormone.
הורמון זה מופק מתאי הגרנולוזה המקיפים את הביציות השוכנות בתוך בשחלות מרגע לידתך. לכן מדידת ערכי הורמון זה מסייעת בהערכת ה'רזרבה השחלתית' של האישה ונותנת אינדיקציה לגבי כמות המאגרים הקיימים.
חשוב לציין, כי מדד זה אינו מעיד על איכות הביציות! אלא רק על כמותן.
בעת הערכת המצב אשר מקיים הרופא, ישקל מדד זה ויסיע בהחלטה האם לנתח או להימנע מניתוח כאשר ישנה מעורבות של השחלה. אם מדד זה נמוך מהנורמה, אזי מדובר על אישה עם רזרבה שחלתית נמוכה, וכל פגיעה נוספת ברקמת השחלה בעקבות הניתוח, תקטין עוד יותר את סיכוייה להרות. מאידך, אם מדד זה תקין (או גבוה), המנתח יכול לגשת לפרוצדורה בידיעה כי הרזרבה תקינה והסיכון לפגיעה בפוריות הינו נמוך יותר.
עוד חשוב לדעת, כי אצל נשים עם אנדומטריומות, מדד זה מציג ערך גבוה יותר מהרגיל, אשר אינו משקף בצורה מדויקת את הרזרבה השחלתית של האישה – יש לקחת זאת בחשבון. כמו כן, יש לדעת כי ערכי ה-AMH צפויים לרדת לאחר הניתוח, בשל 'תיקון העיוות' הזה וכן בשל חיתוך ופגיעה בחלק מרקמת השחלה התקינה תוך כדי ההליך הניתוחי.
מנתח מיומן יצליח למזער ככל שניתן את הפגיעה הזו ומכאן החשיבות בבחירת המנתח.
ציסטות דו צדדיות ושימור פריון
זהו נושא אותו אני פוגש יותר ויותר בתקופה האחרונה, 'שימור פוריות'. אני סבור שעל אף שלא ממש נמצא בלב נושא מאמר זה, חשוב להכלילו במסמך זה.
בעוד שבעבר, שימור פוריות היה מנת חלקן של נשים בגילאי הפוריות המאוחרים יותר, הרי שנושא זה עולה לדיון גם אצל נשות האנדומטריוזיס היותר צעירות, בגילאי בשלושים ואפילו צעירות יותר.
הסיבה לכך, הינו החשש מפגיעה עתידית בשחלות, וביכולתן להפיק ביציות, בשל מנגנוני הפגיעה שתיארתי.
תהליך שימור פוריות, הינו הליך של הפקת מספר רב ככל שניתן, של ביציות לצורך הקפאתן ושימורן, באמצעות גירוי הורמונלי כפי שתואר קודם. כאמור, הליך זה אינו חף מסיכונים של החמרה במצב האנדומטריוזיס של האישה.
קיימים מספר שיקולים לכאן ולכאן, בכל הקשור בהחלטה לקיים או לא לקיים הליך שימור פוריות.
ראשית, גיל האישה. דרך, היסטוריה רפואית רלוונטית וכן חומרת המחלה כפי שמאבחן רופא האנדומטריוזיס.
אספקט חשוב ביותר להערכת הצורך בקיום הליך שימור פוריות, הינו שאלת מעורבות השחלות ובפרט כאשר מדובר במעורבות שתי השחלות יחד.
אנדומטריומות דו צדדיות הינן אחד הגורמים המעמידים את האישה בסכנה לאי פריון בשלבים מוקדמים יחסית, ולכן מהווית התוויה אפשרית לקיום הליך שימור.
הצד השני של אותו מטבע, הינו יכולתן של השחלות החולות להגיב לטיפולים במסגרת הליך שימור הפוריות.
החשש המרכזי העולה במצבים אלו, הינו מכך שהאישה תזריק הורמונים לעידוד הביוץ, והשחלות החולות לא יפיקו את התוצאה המצופה ומצד שני, ההורמונים הרבים יגרו את מחלת האנדומטריוזיס ויחמירו את התבטאותה. על הרופא המטפל להיות בעל יכולת להעריך את סיכויי וסיכוני המהלך ולעזור לך לקבל החלטה.
לאן 'מושכים' לרוב רופאי הפריון
הרציונל העומד בבסיס השיקולים של רופאי הפריון, הוא הבא. "השחלה היא יצרנית הביציות, נא לא להתעסק איתה!". בנוסף, בחלק לא מבוטל של המקרים, אחרי השגת ההריון, תגיע הפוגה מסוימת במחלה ובתסמיניה, אז למה לא לחכות שההריון ירפא את האנדומטריוזיס?.
רופא הפריון יעדיף לקיים הליך לא פולשני, אשר אינו מערב פגיעה ניתוחית אפשרית. בשאיפה, הליך זה יהיה כמו מבצע קומנדו שקט לחילוץ כמה שיותר ביציות, בלי אמצעים ראדיקליים שמסכנים את שלמות השחלות.
בידי רופא הפריון, בפרט זה הבקיא בנושא האנדומטריוזיס, עומדים מספר כלים שמטרתם להקטין את האפקט ההורמונלי הבלתי רצוי, אשר יכול להבעיר את המחלה. שימוש בתרופות סטרואידים וכד' בשילוב עם מעודדי הביוץ, יכול לסייע במניעת התלקחות האנדומטריוזיס תוך כדי טיפולי הפוריות / שימור הפוריות.
כמו כן, רופא הפריון יכול לשלב פרוטוקול שבראשיתו מתבצע דיכוי הורמונלי משמעותי, שמטרתו לדכא את המחלה ולהשקיט אותה, לפני שילוב הגירוי ההורמונלי.
לרוב, רופאי הפריון ימליצו על מספר מצומצם בלבד של סבבי שאיבת ביציות, ביצוע IVF והחזרת עוברים. בתום 2-3 סבבים, ימליץ רופא הפריון לשקול את האופציה הניתוחית.
מה סביר שיאמר לך רופא האנדומטריוזיס שלך - הכירורג
מאידך הכירורג, רואה תמונה מעט שונה, הוא נחשף לתמונה הקלינית שאת מציגה.
רופא האנדומטריוזיס יעריך את מידת הדלקתיות וההדבקויות אותה הוא רואה בבדיקות הדימות ובבדיקה הידנית.
עבורו, הסרת המפגע הפיזי, יכול לסלול את הדרך להצלחה מהירה של טיפולי פוריות – מיד אחרי ביצוע ההליך הניתוחי. מבחינתו "נא לא להבעיר את המדורה! עם הורמונים, בטרם נוקה האנדומטריוזיס".
לקריאת חלק ג' של המאמר, העוסק במענה המציעה הרפואה הסינית, ולהסבר כיצד אני פונה לטיפול בנשים אלו.
לשאר חלקי המאמר בחרי כאן…
אנדומטריוזיס וטיפולי פוריות
לאן לפנות? זהו אולי הנושא הטעון ביותר בו אני נתקל כמעט כל יום עם מטופלות האנדומטריוזיס – אלו המנסות להרות… את חולת האנדומטריוזיס שמנסה להרות
אנדומטריוזיס ופריון, מענה באמצעות הרפואה הסינית
בחלקו הקודם (חלק ב') של המאמר, תיארתי את הדילמה מולה ניצבת המטופלת, כאשר שני רופאיה – רופא האנדומטריוזיס ורופא הפריון, אינם רואים עין בעין. לקריאה