תזונה מותאמת לאנדומטריוזיס

הראיה הסינית על קצה המזלג
הראיה הסינית עושה חלוקה של מצבי חולי למצב 'חום' או מצבי 'קור'. חלוקה זו עשויה להיות מבלבלת היות ולא תמיד (ובהרבה מקרים בכל הקשור לאנדומטריוזיס) דווקא סימפטומים 'חמים' כגון דלקתיות הינם דווקא התבטאות של מצבי 'קור'.
ואכן, בלא מעט מקרים שאני פוגש, הנשים הסובלות מאנדומטריוזיס מתאפיינות במצבי קור פנימיים, כתוצאה מאיכות מולדת, אורחות חיים והכי הכי חשוב ומשמעותי- תזונה קרה וקלוקלת. כאשר מוכנסת לגוף האישה כמות לא מבוטלת של מזון 'קר', הגוף מגיב בריאקציה חמה על מנת לתקן את איכות הקור העודפת. מצב זה אינו מייחד את הסובלות מאנדומטיוזיס וניתן לראותו גם בקרב מי שצורך הרבה אנטיביוטיקה, אצל הגברים הסובלים מדלקת בפרוסטטה ועוד מקרים רבים ומגוונים.
לכן, לרבות מהנשים הסובלות מסימני אנדומטריוזיס מומלץ לנסות הפסקה מוחלטת של מזונות 'קרים' ולצרוך תזונה 'חמה' מאוזנת.

ראשית, המנעות מתזונה קרה
שלושת הלבנים – מוצרי חלב, סוכרים לבנים מעובדים וקמחים נחשבים כמזונות 'רעים' אשר בהכללה מעצימים את הקור הפנימי. אני ממליץ לך האישה הסובלת מאנדומטריוזיס ובכלל לסובלים/ות מתהליך דלקתי, לעצור בצורה מוחלטת את כל צריכת ה'לבנים' למשך של 3 שבועות לפחות ולבחון את התגובה הטבעית של גופך. הכיני טבלה (יומן או לוח שנה) ודרגי מידי יום את עוצמת הכאב לאחר הפסקת צריכת הלבנים.
לידיעת כל הנשים אשר עמלות על דיאטת הרזייה, תזונה המבוססת על ירקות חיים בלבד (סלטים) הינה תזונה קרה.

תזונה חמה
ראשית הסתייגות. ככל שפגשתי יותר נשים עם אנדומטריוזיס נוכחתי להבין שאין תפריט אחד מומלץ. לנשים שונות ישנן רגישויות שונות ומרכיב מזון אחד שמתאים מאוד לאישה אחת יכול להכביד מאוד על אחרת על אף ששתיהן מוגדרות ומסווגות לאותה קטגוריה (כגון תקיעות על רקע של קור וכד'). על כן, אני ממליץ לכל אישה לבחון את תגובתה שלה למרכיבי המזון המפורטים, ולנפות החוצה את המזונות אשר אינם מיטיבים עימה ולאמץ את אלה שכן.
התזונה החמה אינה בהכרח מנה שחוממה אלא סוגי מזונות שנחשבים לחמים יותר.
דגנים: אורז מתוק, קינואה, שיפון, תירס נחשבים למזונות מתאימים
קטניות: שעועית אזוקי נחשבת למזון 'מניע' ולכן טוב למצבי תקיעות שמאוד מאפיינים את מחלת האנדומטריוזיס. עדשים אדומות / חומות, Black eyed peas.

אומגה 3, כורכומין וויטמין D
אומגה 3 הינו מרכיב חשוב בקבוצת המזונות נוגדי דלקת. מזונות עתירי אומגה 3 הינם זרעי צ'יאה ופישתן. חשוב מאוד לבקע את הזרעים ע"י טחינתם על מנת לאפשר למערכת העיכול לספוג את מרכיבים החיוניים שבהם לרבות האומגה 3. מקור חשוב לאומגה 3 מן החי הינם דגי ים (הים הצפוני).
כורכומין (הרכיב הפעיל בשורש הכורכום) הינו בעל מאפיינים אנטי-דלקתיים. זהו אחד התוספים החשובים ביותר בטיפול באנדו' ואני עושה בו שימוש רב מאוד עם המטופלות. את הכורכומין יש לצרוך בכמות גדולה (על פי המומלץ על אריזת המוצר).
גם ויטמין D נחשב כאנטי-דלקתי, ובשל כך, חשוב לוודא שאין חסר שלו בבדיקות הדם. גם אם הערכים נמוכים בתוך טווח הנורמה, אני ממליץ למלא את המחסנים ולהעלות את רמתו לערך גבוה בתוך גבולות הנורמה.

המנעות מחומרי הדברה ודיוקסין
הוכח קשר ישיר בין ספיגת רעלנים מחומרי הדברה וכן מספיגת ביספינול במזון. הקפידו היטב על שטיפת הירקות והפירות והעדיפו, ככל שניתן, כאלה אשר אינם מרוססים בחומרי הדברה מזיקים.
חשוב להפסיק לחלוטין! את הרגל חימום המזון במיקרוגל בכלי אחסון פלאסטיים ואפילו את כיסוי הצלחת המחוממת ע"י ניילון נצמד. גם הרבה יותר טעים לאכול מזון שהוקפץ לרגע על מחבת.

פיטו-אסטרוגנים בלתי מעובדים
לכאורה, כאן ישנו פרדוקס, הרי אסטרוגן הינו ההורמון המגרה את רקמת האנדומטריום לשגשג ולגדול ומטרתנו הינה לבקר גדילה כזו. אם כך, נשאלת השאלה כיצד צריכה של פיטו-אסטרוגנים (אסטרוגן ממקור צמחי) מסייעת בוויסות שגשוג וגדילת הרקמה. ובכן, במחקרים שנערכו לאחרונה, התגלה כי מולקולות של פיטו-אסטרוגן נתפסות ע"י קולטני האסטרוגן במח ומהוות משוב שלילי עבור המערכת האנדוקרינית האחראית על יצירת אסטרוגן בגוף. המח מזהה את האסטרוגן מן הצומח ומפחית על רמות ייצור האסטרוגן המיוצר באופן טבעי בגוף. לפיטו-אסטרוגן ישנה השפעה פחותה על רקמת האנדומטריוזיס ובכך צריכה מבוקרת שלו מסייעת בהפחתת הנגעים.
חשוב: יש להקפיד על פיטו-אסטרוגן ממקור בלתי מעובד! טבעול סויה ומוצרים מעובדים אחרים אינם בגדר מזונות מומלצים לצורך הנושא ואפילו מזיקים יותר.

החשיבות שבהתאמה אישית של התפריט
כאמור, בראש ובראשונה, יש לאבחן כל מקרה לגופו ונשים שונות אשר מציגות את אותה תמונת סימנים וסימפטומים עשויות להיות מסווגות לאטיולוגיות (מקור או סיבת החולי) מנוגדות לחלוטין נשים אלו, על אף הדמיון בסימפטומים יזדקקו לטיפול שונה ופרטני המתאים להן באופן אישי.

אתן מוזמנות לפנות להתייעצות ולשאול שאלות פרטניות.