רירית הרחם

שריר הרחם

לשריר רחם מבנה של אגס בגודל של 10 X 6 סמ' בלבד. הוא מורכב משכבת שריר חלק (סוג של שריר שאינו נשלט בצורה רצונית, בדומה לשריר המעיים, שלפוחית השתן וכד') הנקרא מיומטריום (Myometrium, מיו-שריר). שריר זה בעל יכולת גדילה והמתחות למימדים שיאפשרו נשיאת תינוק (ולפעמים שניים ואף שלושה). את המיומטריום, מצפה שכבת פרימטריום (Perimetrium) המצפה את הרחם מבחוץ.

רירית הרחם

אם שריר הרחם הוא מבנה 'משכן האישה' וקירותיו, אזי רירית הרחם היא 'ההיכל'! היא מרכז ההתרחשות, היא הרקמה ה'חיה' ומשתנה, ומגיבה ומקיימת חיים.

רירית הרחם קשורה בכל כך הרבה תהליכים פיזיולוגיים (גופניים טבעיים) ולדאבוננו, בכל כך הרבה תהליכים פתולוגיים (המערבים חולי וחוסר תפקוד פזיולוגי תקין). איכויות רירית הרחם, ומאפייניה, צריכים שיהיו מדויקים להפליא, על מנת שהרחם תתפקד ותמלא את ייעודה – יכולת קליטת הריון, הזנת ההריון ואספקת כל צרכי העובר – בדיוק כפי שהאדמה עליה אנחנו חיים, מספקת לנו נחלים, תבואה ויבול על מנת שנוכל להתקיים.

בעיות הקשורות לרירית הרחם

בעת השתרשות הריון, מגיעה הביצית המופרית (עובר בן מספר תאים) על תוך חלל הרחם ונצמדת לדופן הפנימית, לרירית.
בשלב זה, מתרחש תהליך של השתרשות העובר בתוך דופן הרירית, ומתחיל תהליך של יצירת כלי דם קטנים (אנגיוגנזיס), המזינים את העובר הצעיר.

עובי ממוצע תקין של רירית הרחם, הינו כ-6 מ"מ.

רירית רחם דקה

רירית דקה מידי אינה מאפשרת את תהליך ההשתרשות התקין ומקשה מאוד על הקלטות ההריון והתפתחותו. נסי למיין שאת מנסה לשתול צמח, עם שורשיו, בתוך עציץ קטן המכין שכבת אדמה דקה… כמו בעציץ, גם הרחם תתקשה לקלוט את ה'צמח' החדש ולגרום לו לשגשג.

ישנן מספר דרכים לנסות ולעבות את הרירית, במצב של רירית דקה. חלקם תרופתיות, באמצעות תכשירים אסטרוגנים, הניתנים ע"י רופא הנשים, וחלקן בדרכים טבעיות.
תנועה של אל עבר הרחם, תגביר את בניית הרירית ועיבויה. טכניקות שונות הפועלות על מנגנון זה של תנועת דם, כמו עיסוי מקומי, טווינא, ארוויגו ועוד, בהחלט מסייעות לעיבוי האנדומטריום.

קיימים פרוטוקולים מוגדרים, ונקודות דיקור מפורשות, שמטרתן להגביר זרימת דם בכל איזור המפשעה והבטן התחתונה – נכון לשלב טיפולים אלה שלב מקדים לנסיון כניסה להריון ובפרט, בחלק הפוליקולרי של המחזור בו מנסים להקלט להריון. טיפולי דיקור מדוייקים והתאמת פורמולות צמחי מרפא בוני רירית, חשובים מאוד לשיפור סיכויי הצלחת קליטת הריון.

גם לתזונה יש משקל רב מאוד ביכולת עיבוי הרירית, ומזונות 'מחזקי דם' חשובים מאוד לצורך זה.

רירית רחם עבה

בשונה מדוגמת העציץ, כשמדובר ברירית הרחם, לא 'כל המרבה – הרי זה משובח'… רירית עבר מידי, אינה מעידה על סיכויי קליטת הריון משופרים. הרירית בנויה משכבות, ורירית עבה מאוד, לא בהכרח תסיע להזנת העובר המשתרש בדופן החיצונית של הרירית.

יתרה מזו, רירית חריגה בעובייה, מצריכה בירור אצל רופא נשים, על מנת לשלום בעיות, הורמונליות ואחרות, שיתכן וגורמות לבניה עודפת של אנדומטריום.

סימנים נוספים המצריכים בירור, הינם, המצאות נוזל רב בבדיקת אולטרסאונד, הפרשות חריגות, דימומים בין ווסתות ועוד.

הדבקויות

באופן עקרוני, דפנותיה הפנימיות של הרחם, המצופות רירית, אמורות להכיל רירית סדירה, עם מבנה אחיד, ואשר מאפשרות לחלל הרחם להכין הריון. אולם ישנם מצבים, בהם דופן אחת של רירית הרחם, נדבקת לדופן הנגדים, ובכך פוגמת במבנה חלל הרחם. הדבקויות הן לרוב תוצר של פרוצדורה רפואית (כגון ניתוח קיסרי) או דלקת שהתרחשה באיזור. לעיתים, אחרי תהליך לידה או הפלה, כאשר לא כל תוכן ההריון יצא בשלמותו, נוצר תהליך דלקתי אשר יוצר הדבקויות.

את ההדבקויות ניתן לראות באמצעי בדיקה ודימות רפואיים, ותהליך של היסטרו-סקופיה, מאפשר הפרדת הדבקויות.

נשים אשר אינן מצליחות להקלט להריון אחרי פרק זמן משמעותי של נסיונות, וכן נשים אשר עולות מדרגה בתהליכי טיפולי הפוריות, לתהליך הפריה חוץ גופית – IVF, מומלץ לבצע בירור שכזה באמצעות רופא/ת הפריון.

אנדומטריוזיס

מאחר והאתר שלי עוסק רבות בכל הקשור לאנדומטריוזיס, אפנה אותך לדפים הרלוונטים לצורך קריאה מעמיקה.
בכל זאת חשוב להזכיר כאן, את השפעת תוצרי הדלקת מנגעי האנדומטריוזיס, על רירית הרחם שבתוך חלל הרחם עצה. זהו המנגנון העיקרי הפוגע באיכות הרירית וביכולתן של נשות האנדו' להכנס להריון.

פוליפים

מסתבר שלא רק הדבקות משמעותית ברירית הרחם, עשויה למנוע כניסה להריון… אותה רירית מושפעת גם מ'הפרעות' קטנות יותר בסדירות הרירית, כמו פוליפ. פוליפ הינו גדילה של רקמה, דמויית פטריה או עמוד, אשר צומחת מתוך דופן רירית הרחם.

מעבר ליכולתו של פוליפ זה להפריע לקליטת הריון, הוא מהווה סכנה אמיתית בטווח הארוך יותר, בשל יכולתו לבצע שינויים בהרכב ההיסטולוגי (התאי) ולהפוך להיות סרטני. בעת זיהוי פוליפ, יש לבצע הסרה שלו בתהליך פשוט יחסית ע"י היסטרוסקופיה.

מחזוריות רירית הרחם

בתרשים המצורף, ניתן לראות את השינויים ברירית הרחם, בשלבי המחזור השונים, בהתאמה להפרשת ההורמונים המשפיעים על הרירית, במישרין או בעקיפין.

כמו כן, ניתן לראות את השפעת אותו תהליך מחזורי, על השחלה וגדילת הזקיק (ביצית) ועל טמפרטורת הגוף הבסיסית ("חום השחר").

מנגנון גדילת הרירית והתעבותה, מתחיל כבר בזמן הווסת, עם התפרקותה של הרירית 'הישנה'… הזקיק (שנושא בתוכו את הביצית) גדל ומתפתח בתוך השחלה, ומפריש את הורמון האסטרוגן (האפור בתרשים למטה). הורמון זה משפיע על הרחם ומתחיל להצמיח רירית חדשה.
לקראת שלב הביוץ, הורמון האסטרוגן נמצא בשיאו, ורירית הרחם מתעבה לכדי 7 עד 13 מ"מ בממוצע, ובכך הרחם מכינה עצמה לקליטת העובר שאולי בדרך.
לאחר הביוץ, בתזמון מדוייק להפליא, מתחילה השחלה להפריש הורמון נוסף, הורמון הפרוגסטרון, אשר תפקידו לייצב את הרירית (לשמור שלא תנשור ושלא תתחיל ווסת ומחזור חדש) וכן, לשנות את אופי הרירית כך שתזין את העובר המגיע להשתרשות. הורמון הפרוגסטרון גם אחראי על עליית חום גופך בכחצי מעלה (מדידת 'חום השחר').
כשבועיים לאחר הביוץ, מפסיקה השחלה בהדרגה להפריש את הורמון הפרוגסטרון. בשלב זה, אם לא נקלט הריון, 'תרגיש' רירית הרחם בחסרון ההורמון המייצב אותה, ותתנתק מדפנותיה הפנימיות של הרחם, ותנשור. תהליך התנתקות הרירית חושף כלי דם, ומכאן מתחיל הדימום הווסתי – המחזור.

אל חשש! אם נקלט הריון, תפקיד ייצוב הרירית עובר לידידנו החדש, העובר, אשר דואג לייצר את הורמון הבטא (β HCG). הורמון הבטא לוקח את תפקיד ייצוב ושימור הרירית מרגע זה ועד סיום ההריון.