תקציר המאמר הקודם
במאמר הקודם, הצגתי את מערכת הרבייה הנשית ואת התהליכים ההורמונליים הדרושים על מנת שיתחולל הנס הזה שנקרא הריון. אם ברצונך להיזכר, לחצי כאן.
כבר בקריאת המאמר הראשון, ברורה המורכבות הגדולה של התהליכים, התלות של שלב אחד בזה שקודם לו והדיוק הנדרש כדי שהתזמורת הזו, תנגן יצירה שלמה ומושלמת.
במאמר זה, אפרט את כל אותם אלמנטים שעשויים לחרוג מהתנהלות תקינה, ולהקשות על התהליך.
אין הכוונה להכניס פחד וחששות בלב הקוראת, אולם חשוב שתהיי מודעת ותדעי לבקר את התהליך ואת השלבים אותם את עוברת מידי חודש בחודשו ובעת הצורך, להאיר בפנס על מוקדים בעייתיים אפשריים.
אי סדירות מחזור
המחזור החודשי אמור להיות קבוע וסדיר, ולהמשך כ-29 ימים בממוצע (מווסת אחת לווסת הבאה). לא מעט נשים חוות אי סדירות של המחזור החודשי, כגון אורך משתנה של מחזורים או 'דילוג' על מחזור, אחת למספר מחזורים ואף יותר.
ישנם רופאים, אשר במקרים כאלה, כמו ב'אוטומט', מכניסים את האישה להגדרת ה'שחלות הפוליציסטיות'. לא תמיד בצדק. הגדרת PCO (שחלות פוליציסטיות) הינה ברורה, ומבוססת על סימפטומים נוספים. אי-סדירות המחזורים הנו רק אחד מהם.
אי הסדירות, מציבה אתגר כפול. הראשון, לאתר היכן בתוך התהליך הבלתי סדיר מתרחש הביוץ. כלומר, מתי על האישה ובן זוגה לקיים יחסים על מנת לממש את חלון ההזדמנויות החמקמק.
האתגר השני הוא הבנה איזה מבין שלבי המערך ההורמונלי (כפי שתואר במאמר הקודם) אינו מתנהל אופטימלית ומקשה על הקליטה.
PCO
אחת הבעיות היותר נפוצות, אשר מעיבה על הניסיונות הטבעיים לכניסה להריון, הינה תסמונת השחלות הפוליציסטיות – PCO (ראי מאמר נפרד).
PCO הינה בראש ובראשונה, תסמונת מטאבולית, המשפיעה בין השאר על העור (אקנה), על שיער הגוף (שיעור יתר), על השמנה והתקרחות וכן על תפקוד השחלות. השפעתה על השחלות היא באופן גיוס הזקיקים (ראי מאמר קודם), והבשלתם. ב-PCO ניתן לרוב לראות תמונת אולטרה סאונד אופיינית של ריבוי זקיקים, לא 'בשלים' לביוץ, הנקראים 'שרשרת פנינים' בשל המראה האופייני.
עובדת ריבוי הזקיקים הלא פונקציונליים, פוגע בתפקוד השחלה ומונע לעיתים סדירות במחזור. אי הסדירות יכולה להתבטא במחזורים ארוכים של מעל ל-40 ימים, מחזור כל מספר חודשים ואף היעדר מחזור בכלל. זו הסיבה המרכזית לקשיים להיכנס להריון, עם שחלות פוליציסטיות.
גם אם צלח המהלך וההריון נקלט, הרי ש-PCO מציבה אתגר מסוים גם בכל הקשור להתפתחות הריון תקין ולידה תקינה במועדה. ישנה עליה בסבירות להפלה טבעית בטרימסטר הראשון. כמו כן, ההסתברות גבוהה יותר לסכרת הריונית.
זה המקום לציין, שישנו טיפול יעיל ביותר להתמודדות עם התסמונת. לרוב ניתן להתגבר על הנטייה ל-PCO, ולהשיג הריון בריא ותקין. באותה נשימה, ראוי לציין, שהמהלך עשוי להיות יחסית ארוך, ויש להתאזר באורך רוח ויכולת התמדה.
לקריאת עומק בנושא PCO, הכנסי ללינק הבא – PCO.
אנדומטריוזיס
נושא האנדומטריוזיס, הינו נושא שמצוי בלב העשייה שלי. כבר נכתב עליו רבות במסגרת דפי האתר ואני מפנה אותך לקריאת עומק במאמר הבא: אנדומטריוזיס.
בין הסיבות העיקריות לחוסר פוריות, בקרב נשות האנדו', מצויות הסיבות הבאות:
· פגיעה מכאנית בשחלות, ע"י גדילת רקמת אנדו' על גבי השחלה
· הדבקות השחלה לאיבר סמוך, דבר הפוגע בתפקודה התקין
· דלקות בחצוצרות – Hydrosalpinx, היווצרות נוזלים דלקתיים בחצוצרה והרס החצוצרה
· הימצאות תוצרי דלקת באגן, אשר משפיעים עם רירית הרחם ומונעים את השתרשות העובר
בדומה לתסמונת השחלות הפוליציסטיות, גם מחלת האנדו' מעלה את הסיכון לשלמות ההריון בשלביו הראשונים. ישנה חשיבות גדולה לקיים מהלך מקדים להריון, על מנת לשפר את סיכויי הקליטה ואת סיכויי צליחת ההריון כהריון בריא ושלם.
ירידה בתפוקה השחלתית
נושא הירידה בתפקוד השחלתי, לרוב בא לידי ביטוי בגילאים מבוגרים יותר בחייה של האישה הפורייה. יחד עם זאת, ישנם גם מצבים, בהם נצפית ירידה בתגובה השחלתית להורמונים, כבר בגילאים צעירים יותר, עד כדי חוסר פוריות מלא במצבים קיצוניים.
מנגנון הפעולה ההורמונלי, אשר תואר בהרחבה במאמר הקודם והשפעתו על השחלה, קשור קשר הדוק לכמות הביציות שנותרו 'במחסנים'. גם לאיכות הביציות, ישנה השפעה מכרעת על סיכויי ההפרייה, ההשתרשות ברירית הרחם ועל התפתחות ההריון התקינה עד לידת תינוק חי ובריא.
כאשר גיל האישה עולה, כמות הביציות פוחת מדי חודש ותגובת השחלה להורמונים השונים המופרשים, הולכת ופוחתת. ככל שהשחלה יותר 'עייפה', כך עולה המאמץ ההורמונלי, לגרות אותה לפעולה (ערכי FSH הולכים ועולים).
גם כשמתחולל ביוץ, סיכויי ההפריה של הביצית 'המבוגרת', נמוכים מאשר היו בעבר, וכן סיכויי השתרשות העובר שנוצר ממנה, נמוכים משמעותית ככל שגיל האישה (וגיל הביציות שלה) עולה.
רירית רחם דקה או במבנה לא תקין
בעת ההכנה לקליטת הריון, בין אם מדובר בנסיונות ספונטניים ובין אם בטיפולי פוריות, איכות רירית הרחם היא חשובה ביותר. בשיח השגור, נוטים להתייחס לרוב לעובי הרירית. זהו מדד חשוב, אולם לא פחות חשוב ואולי אף יותר חשוב, להתייחס לאיכות הרירית. המבנה ההיסטולוגי (מבנה התאים שמרכיבים את שכבות הרירית) הוא המכריע באם יקלט הריון. אני מסתכל על הרחם בכלל ועל הרירית בפרט, כאלמנט החשוב ביותר לאורך כל התהליך. רירית הרחם היא ה'בית' של ההריון. כאשר הבית אינו חזק דיו, אינו מכיל דיו או שאינו מזין דיו, לא יתכן הריון תקין. כל שלבי ההריון נשענים על איכות הרירית, הרבה זמן אחרי שנושא איכות הביצית מפסיק להיות מרכזי.
רירית שאינה רצפטיבית, בשל דלקתיות, בעיית חדירות (העובר אינו מצליח להשתרש), כזו שאינה מאפשרת יצירת כלי דם וכד' לא תאפשר השתרשות תקינה ובריאה.
גם בשלבים המאוחרים של ההריון, רירית שאינה מאפשרת הזנה נאותה לשליה, תעודד תהליך של הפרדות שליה, אשר עשויה להסתיים בלידה בשלבים מוקדמים ואף קושי בהשרדות העובר – לצערי ראיתי כבר מקרים כאלה.
ובכל זאת, אכתוב גם על עובי הרירית הרצוי. נהוג להזכיר עובי רירית רצוי העולה על 6 מ"מ בזמן נסיון קליטת הריון. ישנם הריונות תקינים לגמרי, אשר התחילו עם רירית דקה, אף דקה מ-6 מ"מ, אולם בקליניקה, נדאג לעשות את שניתן על מנת להגיע לעובי רירית העולה על 6 מ"מ ואשר מגיע לכדי 8 מ"מ לפחות.
חשוב לציין כי בחלק מטיפולי הפוריות, השימוש באיקקלומין לדוגמא, לרוב גובה מחיר בדמות רירית דקה. יש לבקר את הנתון הזה ולהתעכב עליו בזמן קיום הפרוטוקול הטיפולי.
פוליפים / 'נישה' / הדבקויות / חצוצרות חסומות
פוליפים, הינם גידולים שפירים קטנים, המופיעים לעיתים בתוך חלל הרחם. הווצרות פוליפ הינה בלתי רצויה ממספר סיבות. בראש ובראשונה, הפוליפ עשוי להשפיע לרעה על סביבת הרחם, ולהקשות על השתרשות ההריון. שנית, פוליפ עשוי לגרום לדימומים לא פונקציונליים אשר מפריעים לתהליך. ובטווח הארוך, פוליפ שאינו מטופל, בהנתן השפעה הורמונלית שגם כך מצוייה בתוך הרחם והאנדומטריום, עשוי לעשות התמרה סרטנית.
משנצפה פוליפ, הוא לרוב יוסר באמצעות תהליך היסטרוסקופיה.
נישה, הינה הפרעה ברצף חלל הרחם, אשר נגרמת לרוב בשל תהליך כירורגי רחמי, כמו ניתוח קיסרי וניתוח אחר. הנישה היא מעין שקע/בור בקיר הפנימי של הרחם, והיא מקשה לעיתים על ההשתרשות. נשים עם נישה חוות לעיתים דימומים נמשכים בין מחזורים, בשל הצטברות הנוזל הווסתי, אשר יושב בתוך אותו כיס, ודולף לאיטו לאורך כל המחזור.
הדבקויות, הן בעיה קשה, אשר משפיעה על חלל הרחם והן לרוב תוצאה של תהליך דלקתי. הדבקות עשויה להתרחש בעקבות פגיעה ברירית הרחם כתוצאה מתוכן הריון אשר לא הוצא במלואו בזמן הלידה, תהליך של גרידה אשר פצעה את הרירית וכן מחלות דלקתיות אחרות כמו אנדומטריוזיס. את ההידבקויות ניתן לאבחן ע"י צילום רחם והיסטרוסקופיה. בעת זיהוי הבעיה, יתבצע הליך היסטרוסקופי להפרדת ההדבקויות.
הדבקויות יכולות להתרחש גם מחוץ לחלל הרחם. במחלות דלקתיות כגון אנדומטריוזיס ו-PID -pelvic inflammatory desease, נוצרות הדבקויות בין אברי האגן השונים, כגון השחלות והרחם, אברי מערכת העיכול ואחרים. הדבקויות אלה, מפריעות הן מבחינה מכאנית (פגיעה בתפקוד המכאני של האיבר) והן מעידות על תהליך דלקתי שמשפיע על הרחם ועל רירית הרחם.
בתהליך דלקתי דומה לזה שתואר, תיתכן פגיעה בחצוצרות, הבנויות מצינורית דקה מאוד שאמורה להיות חלולה ולאפשר תנועה של הביצית, מהשחלה, אל עבר חלל הרחם. הדבקות החצוצרה, והווצרות נוזלים Hydrosalpinx, אינם מאפשרים תנועה כזו, ומונעים מעבר הביצית המופרית אל עבר חלל הרחם.
קרישיות יתר
נושא הקרישיות הוא נושא רחב מאוד, עם הרבה תתי סעיפים, ואמנע מלהרחיב עליהם במסגרת מאמר זה.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי קרישיות יתר מהווה כ-60% מסך ההפלות החוזרות הנגרמות בשלבים הראשונים של ההריון. ככלל, עודף קרישיות משפיע על יכולת תנועת הדם, וכך נפגעת יכולת ההזנה הנדרשת לשם שגשוג ההריון הבריא והתקין.
במקרים רבים, כאשר ישנה ידיעה על בעיית קרישיות, האישה תטופל במונעי קרישיות בזמן ההריון ולעיתים עוד בטרם נקלט ההריון. גם לרפואה הסינית, כלים יעילים מאוד ב'דילול' הדם, העשרתו ויכולת התנועה שלו באיזור האגן.
בלתי מוסבר
ובסוף הרשימה, שמור מקום של כבוד (אולי מקום מפוקפק ולא מקום של כבוד) להיעדר פוריות מסיבה שאינה ניתנת להסבר רפואי.
התחום הזה, שאינו מקבל הסבר 'מדעי' רפואי, הוא המקום בו הרפואה המשלימה מדגישה את ייתרונה. הסינדרומים הסינים יודעים לספק הסברים על מדוע מתקשה האישה, להקלט להריון, מתוקף האיבחון ההוליסטי , כלומר ההסתכלות על האישה כולה ולא על אבחנה לגבי מחלה.
