מטופלות הבאות לתמיכה בהריון קיים
אני רואה לאחרונה, יותר ויותר נשים אשר חוו הפלות חוזרות ונשנות.
למרביתן לא נדרשה עזרה בקליטת הריון והן פונות לטיפולים רק לאחר שהשיגו הריון חדש.
מקרים אלה משמחים אותי במיוחד, מאחר והם מדגישים את המודעות ההולכת וגוברת בקרב הנשים, בכל הקשור ליכולתה של הרפואה הסינית לתת מענה מצוין, לבעיה.
צריך לזכור כי הנטייה הטבעית של מרביתנו היא לקוות ש'יהיה בסדר' ולפעמים, לדחוק את הפחדים לפינה ופחות להתמודד איתם.
נשים אלה, אשר 'שמות על השולחן' ובוחרות להתמודד עם אותה נטייה/קושי, ראויות להערכה בעיניי ואני שמח על כל מקרה טיפולי כזה אשר מגיע אלי למרפאה.
אני יכול לכתוב בביטחון, כי מלאכת שימור ההריון והחזקתו, היא לרוב קלה יותר ממלאכת השגת ההריון והטיפול הוא אכן מוצלח מאוד במרבית המקרים.
סיפור מקרה נוסף… מקרה מאוד מיוחד שמדגיש את התועלת בטיפול
בת 34, לאחר מספר הריונות, חלקם מרובי עוברים (טיפולי פוריות), אשר הסתיימו כולם סביב אותו השבוע, שבוע 18, בהפלה כמובן.
ההפלות התרחשו, בין השאר,בשל אי ספיקה רחמית, שהתבטאה בהתקצרות צואר הרחם ומחיקתו, והתחלת צירים בשלב מאוד מאוד מוקדם, עד כדי לידה.
היא הגיעה אליי, וביקשה "הכנה איטית ונינוחה לקראת הריון 'אחר', 'שונה' ממה שחוויתי עד כה".
את הטיפולים התחלנו כבר לפני למעלה משנה, אבל זוכר היטב ששאלה אותי, אם אני יכול להתחייב להגיע אליה הביתה/בית החולים, בשלבים בהם שוב יתקצר הצוואר ותיאלץ לשכב בשמירת הריון – עניתי מייד שבהחלט כן! לשמחת כל הצדדים, לא נדרשתי לעמוד בהבטחתי.
לאחר שהושג הריון, תוך כדי טיפולי פוריות ותמיכת הטיפולים שלי, שינינו כיוון טיפולי, והתחלתי בתמיכה בכל אותם אלמנטים שזוהו כחלשים אצלה ואשר היו עשויים להיות הסיבה בגינה היא אינה מצליחה לשאת את ההיריון עד תומו, או לכל הפחות עד לשלבים המאפשרים לידת תינוק חי ובריא.
במקביל, התבצעה תפירת צוואר הרחם, על מנת להבטיח מניעת פתיחה בשלבים מוקדמים.
מהלך ההיריון היה תקין לחלוטין, אף על פי שהיה מלווה בחרדה גדולה, ובציפייה לצליחת שבוע 18 'הבעייתי'.
ומשחלף השבוע המדובר, בשלום, התחלפה החרדה ב'תלונות נורמליות' של הריון בשלבים המתקדמים. מאוד שמחתי לשמוע שמה שמטריד אותה, הם כאבי גב 🙂
הזוג הגיע בעקביות ובאופן סדיר לטיפולים, לאורך כל תקופת ההריון. זו מתכונת יחסית חריגה, אבל הוחלט שלאור ההסטוריה שלהם, כך נכון לעשות בהריון הנוכחי.
בשלב הסופי של ההריון, התבצע מעקב רציף אחר אורך הצואר. מעקב זה סימן עבורי את מידת השפעת הטיפולים על יכולתה לשמור על צואר ארוך וסגור. התאמתי את הטיפול לתנודות באורך הצואר, ולשמחת שני הצדדים, הגענו בשלום עד לשבוע 36!! בו סוכם על פתיחת התפירה והכנה ללידה.
בין לבין, שמחתי לקבל הודעות כמו ההודעה הבאה:
"הכל בסדר ברוך השם , אתמול הייתי בתל השומר – הצוואר התארך ל35מ"מ 🙂
והיועץ הגנטי אמר שהכל בטווח הנורמה אז רק להשאר במעקב.
שימשיך ככה בע"ה!!"
הלידה התבצעה במועד שסוכם עליו מראש, מאחר ונדרש היה להימנע מלידה בשלב מאוחר יותר מאשר שבוע 37, בשל עליה בלחץ הדם וחלבונים בשתן. נולד תינוק בריא וחמוד, לזוג מיוחד מאוד! עם קור רוח וסבלנות למהלך ארוך ומוצלח בסופו.
אי ספיקה רחמית ואי ספיקה שלייתית
אז לאחר שהתגבנו על המכשולים שתוארו, האם דרכה של היולדת סלולה לקראת לידה בטוחה במועדה? ברוב המקרים כן, אולם לצערנו לא תמיד. ישנם מקרים בהם גם לאחר קליטה, השתרשות וגדילה בריאה של העובר, מתגלית בעיה רחמית (לרוב צוואר הרחם) או השליה.
הרחם אמורה לספק לעובר את 'מיכל הקיבול, להריון. הרחם חייבת להשאר מעטפת הגנה סגורה, המכילה את העובר, השלייה ומי השפיר. תפקיד צואר הרחם, הינו להוות שסתום הסוגר את חלל הרחם ואשר שומר את כל תוכן ההריון בתוך שריר הרחם, עד אשר יבשיל העובר לכדי לידה.
השלייה, שאף היא חלק מתוכן ההריון, הינה רקמה הצמודה לדופן הרחם, יונקת ממנה את כל חומרי ההזנה ואספקת החמצן, לה זקוק העובר, והעברתם דרך חבל הטבור אל העובר עצמו. זהו ערוץ ההזנה היחידי של העובר.
ישנם מקרים בהם אחד משני המכלולים הללו אינו חזק דיו או שאינו תקין במידה מספקת לצורך מילוי תפקידו. מצב זה מסכן מאוד את שלמות ההריון וכמובן את העובר.
אי ספיקה רחמית, הינו מצב בו צוואר הרחם, הולך ומאבד את יכולתו לסגור את הרחם, עד כדי היווצרות צירים ולידה מוקדמת, לעתים לידה בשלבים שאינם מאפשרים חיים לעבור, ולעתים בשלבים בהם נדרשת התערבות דחופה רפואית שתציל את העובר.
אי ספיקה שלייתית, הינה מצב בו השלייה הולכת ומתנתקת מדופן הרחם, והעובר הולך ומתנתק ממקור ההזנה היחידי שיש לו לצורך הזנה ולצורך חמצן.
ישנן מספר טכניקות רפואיות להתמודדות עם מצב של אי ספיקה רחמית, כגון קשירת צוואר הרחם או תפירתו, ובכך, גם אם נחלש, נמנעת פתיחתו. מצב זה מתאפיין לרוב בלידה מוקדמת אשר מנסים לדחותה ככל שניתן.
כנגד הפרדות שלייה, אין הרבה מה לעשות, למעט ניתור תדיר של מדדי העובר, כולל דופק וקצב גלידה אשר מעיד על טיב ההזנה שהעובר מקבל.
שני המקרים מוגדים הריון בסיכון ומחייבים פיקוח רפואי משמעותי, בפרט בשבועות האחרונים להריון.
בעיניים סיניות
כפי שכבר הזכרתי, היופי והכח של הרפואה הסינית, הינו באופן בו ניגשים לטיפול בהריונית, בדגש על טיפול בהריונית ולא בהריון.
טיפול באישה ולא במצב הרפואי בו היא נמצאת.
לאחר אבחון מקיף ומעמיק, הכולל תשאול אודות ההיריון, אודותיה של האישה, בכל האספקטים של אורחות חייה וכן מאפיינים ופרמטרים שאני נוטל (כגון תמונת דופק), בפגישת האבחון, נקבעת האסטרטגיה הטיפולית באישה ההריונית.
לרוב יושם דגש על מספר אספקטים רלוונטים שעשויים להשפיע על יכולתה לשאת את ההריון ולהשלים אותו בבטחה. בין אותם כיווני אבחנה נמצא:
- סטגנציה של דם ויכולת הזנה של דם לכיוון הרחם
- חולשת 'האדמה' – האספקט המקיים את היכולת להכיל הריון ולהזין אות
- חולשת יאנג (בעיקר של הכליות) – זהו אותו כח ראשוני שמאפשר את כושר נשיאת ההריון, הן ברמה הפיזית והן ברמה האנרגטית.
- כיוונים נוספים ופחות נפוצים
לאחר גיבוש הכיוון הטיפולי, יושם דגש על פרמטרים המעידים על התקדמות/נסיגה של אותו גורם שבלב האבחנה, והטיפולים יתרכזו בשיפור אותם פרמטרים.
זה עובד נפלא.
בחלק מהמקרים ניתן להסתפק במפגשי דיקור קבועים ותדירים, אולם בחלק מהמקרים יש צורך לשלב תמיכה של צמחי מרפא, אשר מאוד מסייעים בהתקדמות הטיפול ולפעמים אף מספקים את פריצת הדרך בטיפול.
דוגמא טובה לכך הינם מקרים רבים של דימומים בשלבים מוקדמים אשר אינם פוסקים גם עם תמיכה פרוגסטרונית, כפי שתיארתי בחלקו הראשון של המאמר..
מאחל לך המשך הריון בריא ואפילו כייפי…