לאן לפנות?
זהו אולי הנושא הטעון ביותר בו אני נתקל כמעט כל יום עם מטופלות האנדומטריוזיס – אלו המנסות להרות…
את חולת האנדומטריוזיס שמנסה להרות מלווים שני רופאים גינקולוגים. האחד הינו רופא כירורג המתמחה במחלת האנדומטריוזיס והשני גם הוא גינקולוג המתמחה בפריון.
הקושי מתעורר כאשר המטופלת מקבלת המלצות סותרות, מכל אחד מהרופאים, והיא נשארת נטולת יכולת לקבל החלטה האם לקיים את הנחיות רופא הפריון או את המלצותיו של רופא האנדומטריוזיס שלה.
זהו מאמר ראשון מבין שלושה. בתחתית המאמר ניתן להמשיך ולגלוש למאמר הבא 'ניתוח VS טיפולי פוריות', ואחריו 'מענה באמצעות הרפואה הסינית'…
למרבה הצער, אנדומטריוזיס וקשיי פריון הם שני נושאים ההולכים יד ביד. לסוגיות אלו פנים רבות ו'משתנים' רבים המרכיבים את המשוואה. זו אולי הסיבה שקשה מאוד לאמץ נוסחה אחד לפתרונה, כאשר מתמודדים עם הטיפול באנדומטריוזיס לצד הסיוע לקליטת הריון.
מה שהופך את ההתמודדות של נשים אלו ממורכבת למתסכלת ביותר, הינו חוסר האחידות בגישות הטיפוליות בין הרופאים המטפלים – המטופלת נקרעת בין 'בשום פנים ואופן לא לעבור ניתוח, קודם כל טיפולי פוריות…' ובין 'חלילה לא להבעיר את האנדומטריוזיס עם טיפולי פוריות, ראשית לנקות את הנגעים והדלקתיות, ואז יתאפשר הריון…'.
נקרעת בין לבטוח באחד, או להאמין לשני, שתי דמויות מאוד חשובות בחייה בשלב הרגיש הזה ואשר סותרות זו את זו. לבחור בין אמא לאבא, וזה קשה… קשה מאוד רגשית ונפשית.
איני מתיימר לפתור את המתח הזה שנוצר לעיתים בשל תקשורת חסרה בין הגורמים המטפלים השונים, אולם כן מקווה לשפוך אור על השיקולים והמהלכים המתרחשים, ואשר לא תמיד מתוקשרים לאישה שבמרכזם.
מה מקור קשיי הפריון אצל חולות אנדומטריוזיס?
להבנת הרקע והכרת מחלת האנדומטריוזיס, נא הקליקי על הקישור הבא… מהם אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס
ראשית חשוב לציין, כי על אף שנושא הפריון עולה מייד עם האבחנה של אנדומטריוזיס, התמודדות עם קשיי פריון מאפיינים רק את חלק מהחולות. בכל זאת, רצוי להכיר את המנגנונים השונים העשויים לפגוע ולהקשות על קליטת ההריון וכן על קיום הריון תקין עד תומו.
אנדומטריומה ופגיעה בשחלה
נגעי אנדומטריוזיס, אשר גדלים על גבי רקמת השחלה ואשר לעיתים חודרים לתוכה, פוגעים בתפקודה ובאיכות הביציות המופקות ממנה בעת הביוץ. האנדומטריומה מהווה מחסום מכאני שמשנה את רקמת השחלה ואשר מקשה על הווצרות זקיקים תקינים במעטפת השחלה הסמוכה למקום הנגע. לנגעים עשויה להיות השפעה על הביציות ואיכותן עשויה להפגע גם אם הגיעו לכדי ביוץ.
מנגנוני פגיעה אלה מפחיתים את סיכויי הביוץ התקין וקליטת ההריון.
דלקתיות
תוצר לוואי של המצאות נגעי האנדומטריוזיס, הינו תהליך הדלקת.
ככלל, דלקת הינה מנגנון טבעי של מערכת החיסון, במטרה לתקוף ולמגר 'פולשים' בלתי רצויים לגוף. אלא שמנגנון זה, הינו בעוכריה של האישה, כאשר הגוף מזהה את נגעי האנדומטריוזיס (אלא שהתבססו ואשר אינם נכנעים למערכת החיסון) ותוקף אותם ואת האברים הסמוכים לנגעים אלו.
התהליך הדלקתי שנוצר באברי האגן, מייצר מספר מנגנוני פגיעה בשחלות, בחצוצרות ואף ברחם עצמה. הנוזל הדלקתי מייצר הדבקויות בין השחלות לאברי האגן האחרים, מייצר נוזלים בחצוצרות המודלקות והופך אותן לבלתי שמישות (Hydrosalphinx). נוזל זה מייצר דלקתיות גם בתוך חלל הרחם וברירית הרחם.
במקרים רבים, גם אם שלבי התהליך הטבעי מתקיימים באופן תקין, לא מושג הריון.
הזרע פגש ביצית תקינה, והעובר החדש המורכב ממספר תאים עושה דרכו בהצלחה דרך החצוצרה אל תוך חלל הרחם, יתכן והתהליך הדלקתי הקיים באגן, ישפיע לרעה על איכות הרירית ויהפוך אותה לפחות רצפטיבית ופחות נוחה להשתרשות וקליטת העובר.
מה עשויים טיפולי הפריון לחולל אצל חולת האנדומטריוזיס?
ראשית, חשוב להבין כי ישנם פרוטוקולים רבים ומגוונים לסיוע בקליטת הריון. החל ממעקב אחר מחזור טבעי של האישה ותזמון יחסי מין וכן דרך היעזרות בהזרעה ע"פ תיזמון נכון של רופא הפריון. שני אלה מתאפשרים כאשר ישנה ודאות כי החצוצרות תקינות וישנו מעבר תקין דרכם לצורך מפגש זרע – ביצית. את מצב החצוצרות ניתן להעריך באמצעות צילום רחם וכן הליך נוסף בשם סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה.
דעי כי גם אם מתברר שרק חצוצרה אחת מתפקדת בצורה תקינה, ניתן עדיין להיקלט להריון בצורה טבעית זו.
כאשר בהערכה רפואית אצל רופא הפריון, מתקבלת ההחלטה על הצורך בשימוש בתרופות המגבירות את הביוץ, תתחיל האישה לשלב תרופות שונות שמטרתן להגביר את ייצור הזקיקים והביציות במהלך המחזור הספציפי. מטרתו של רופא הפריון הינה לייצר כמה שיותר ביציות איכותיות, בכמה שפחות מחזורי טיפול, וזאת מתוך דאגה לבריאותה של האישה ומניעת חשיפתה להורמונים סבב אחר סבב.
וזהו אכן החשש הגדול של רופאי האנדומטריוזיס (הכירורגים), כאשר מטופלת שלהם פונה לטיפולי פוריות, בטרם נותחה. החשש מהשפעתם של ההורמונים המסייעים מצד אחד לצמיחת זקיקים בשחלה, אולם כפועל יוצא, גורמים לייצור מוגבר של הורמון האסטרוגן (המופרש מאותם זקיקים רבים שנוצרים בתהליך) ואשר שופכים דלק על מדורת האנדומטריוזיס.
על מנת לפשט את הדברים, אציג זאת כך:
הזרקת מעודדי צמיחת זקיקים (גונדוטרופינים) ->
גדילת זקיקים רבים יותר מהרגיל (ובתוכם ביציות רבות יותר מהרגיל) ->
הפרשת הורמון האסטרוגן מאותם זקיקים רבים ->
אסטרוגן המזין את נגעי האנדומטריום גורם לגדילת נגעי האנדומטריוזיס ולהגברת הדלקתיות.
ממצב זה חוששים מאוד רופאי האנדומטריוזיס, בפרט כאשר האישה פונה לטיפול אצל רופא פריון אשר אינו בקיא במחלה.
מה החשש מפני הליך ניתוחי תחילה?
הליך ניתוחי, יהיה אשר יהיה, אינו חף מסיכונים. זו חייבת להיות עמדת המוצא של כל אישה העומדת בפני ההחלטה להינתח.
בכל הקשור לניתוח לפרוסקופי לטיפול באנדומטריוזיס, יתכנו מספר סיבוכים אשר יש לקחת אותם בחשבון, בכל הקשור לפריון.
בראש ובראשונה, לפני קבלת ההחלטה, חשוב להבין היכן להערכת הרופא ממוקמים הנגעים. האם בדובר באנדומטריומות על גבי השחלה? שתי השחלות? או שאולי הנגעים ממוקמים על איברים מרוחקים יותר ו'פחות רגישים'. יש לציין כי לעיתים קרובות, כאשר הרופא מבצע את ההליך הניתוחי, מתגלים נגעים אשר לא נצפו בבדיקות הדימות שקדמו לניתוח ואשר לא היו ידועים בעת ההערכה הרפואית שקיים הרופא בטרם הוחלט על הפרוצדורה.
כפי שתואר קודם, גם נגעים אשר אינם נמצאים על גבי השחלה עצמה, עשויים להשפיע לרעה על סיכויי קליטת ההריון, והציפייה היא כי עם הסרתם, יעלו סיכויי האישה להרות.
כאשר מדובר באנדומטריומית, התועלת הצפויה מהניתוח כמו גם הסיכון לסיבוך, עולים. מצד אחד, שחלה ש'נוקתה' מאנדומטריוזיס, צפויה לתפקד טוב יותר ולהפיק ביציות טוב יותר מאשר שחלה 'חולה'. מצד שני, תיתכן פגיעה בשחלה כתוצאה מהפעולה הכירורגית. פגיעה זו עשויה להיות בלתי הפיכה.
בחלק ב' של המאמר, מתוארות הדילמות, בפניהם עומדת האישה, כאשר נדרשת להחליט האם ניגשת לניתוח, או מנסה להשיג הריון ולהמנע ממנו. לקריאת מאמרי ההמשך
לחצי על המאמרים למטה…
אנדומטריוזיס ופריון, ניתוח Vs טיפולי פוריות
בחלקו הראשון של המאמר, תיארתי את המנגנונים המעורבים בפגיעה בפריון אצל חלק מחולות האנדומטריוזיס. לקריאה חוזרת של חלק א' של המאמר, לחצי כאן… אנדומטריוזיס ופריון,
אנדומטריוזיס ופריון, מענה באמצעות הרפואה הסינית
בחלקו הקודם (חלק ב') של המאמר, תיארתי את הדילמה מולה ניצבת המטופלת, כאשר שני רופאיה – רופא האנדומטריוזיס ורופא הפריון, אינם רואים עין בעין. לקריאה