אחת התופעות המפחידות ביותר, המתלוות לאנדומטריוזיס, הינה תופעת הדימום הרקטלי.
דימום רקטלי מדליק המון נורות אדומות, בעיקר כשלא ידוע על רקע של אנדומטריוזיס, אולם חשוב לא להקל ראש ולבדוק היטב, גם אם ידוע על אנדומטריוזיס כמחלה פעילה.
דימום רקטלי עשוי להופיע במצבים שונים ומגוונים, חלקם חמורים פחות כגון טחורים, חלקם משוייכים למחלות מעי דלקתי, אבל חלקם עשויות להיות ביטוי של מחלה ממאירה – לכן חובה! לשלול מחלות קשות לפני שנחה דעתך וקשרת את הדימום לבעיה פחות חמורה.
כשבוחנים את התסמין של דימום רקטלי, מתקשים למעשה להבין ממה נובע. הרי אין קשר ישיר או מעבר של דם/נוזלים מתוך חלל האגן, אל תוך המעי הגס/הרקטום – אין קשר אנטומי בין שני החללים. אם כן, מהיכן מגיע הדימום הזה, אשר נקשר לתסמיני האנדומטריוזיס הידועים? אין לכך תשובה ברורה.
ככל הנראה, התמונה ההורמונלית האופיינית לאנדומטריוזיס, בה ישנה השפעה עודפת של אסטרוגן, וחוסר בהשפעת פרוגסטרון (חוסר איזון בין השניים), גורם לרירית המעי להפריש נוזל דמי ואם דימום אמיתי.
כאמור, הנושא מחייב בירור אצל גופא האנדומטריוזיס שלך וכן אצל רופא גאסטרו. אין להסתמך על הידיעה שאת סובלת מאנדומטריוזיס, בכדי להסיק שדימום זה הוא תוצר של המחלה.
בהנתן שהדימום הוא אכן תוצר לואי ותסמין של מחלת האנדו שלך, ובתנאי שנשלל גורם אחר, ניתן לשלב דיקור וצמחי מרפא, המכוונים להפחתת ה'תמונה החמה' במערכת המוגדרת ע"י הרפואה הסינית, ואשר קשורה קשר חזק לטיפול באנדומטריוזיס. מערכת זו עתירה בדם, ובין השאר, סובלת לעיתים ממה שאנחנו מכנים 'כינוס יתר' אשר מעצים את הסטגנציה – התקיעות.
לקריאה על התסמינים הנוספים…
